התשובה לשאלה זו תלויה בנסיבות הספציפיות ומשתנה ממקרה למקרה. באופן כללי חשוב לדעת שבעוד מגשר משותף הינו מחוייב לנהל את הליך הגישור בצורה שיוויונית ולאזן את האינטרסים של שני הצדדים, עורך דין שהינו מטעם צד אחד מחויב לדאוג ראשית ובעיקר לצד ששכר את שירותיו, וכך להשיג לו הסכם טוב יותר. חשוב להדגיש כי, הליך זה.. קרא עוד ←

סכום גבוה מאוד הנכתב בכתובה, מראה בדרך כלל על חוסר רצינות של הכותב, אך אין זה אומר שבית הדין לא יפסוק במידה וימצא לנכון פיצוי הולם לאשה. קרא עוד ←

צריך לבדוק האם הקשר שהיה בינך ובין בן זוגך עונה על הסטטוס של "ידועים בציבור". במידה וכן, יתכן ומגיעות לך זכויות שונות, כגון, זכות לקבלת מחצית מהרכוש שנצבר בתקופת החיים המשותפת, מזונות משקמים וכד'. קרא עוד ←

קיימת רלוונטיות בעניין זה לשאלה האם אשתך עובדת והאם משכורתה מספיקה לה למחייתה ברמה שבה חייתם עד הגירושין. כמו כן, במידה ואשתך מורדת בך, למשל, בוגדת וכד', היא מאבדת את זכותה למזונות. קרא עוד ←

במרבית המקרים, ובמיוחד אם הילדים קטנים עד גיל שש, חזקה שטובת הילדים להישאר עם אמם. במרבית המקרים, ואם אין סיבה מיוחדת ויוצאת דופן, שירותי הרווחה ממליצים שהילדים ישארו במשמורת אמם או במקרים נדירים יותר, במשמורת משותפת. קרא עוד ←

מאחר וחובת מזונות בן זוג בין בני זוג יהודים נקבעת על פי הדין האישי, אשה אינה חייבת במזונות בן זוגה, אם כי, קיימים קולות שונים בפסיקה הטוענים שהדבר אינו עולה בקנה אחד עם הזכות לשיוויון. בנוגע למזונות הילדים, הדבר תלוי בגיל הילדים, ובסוג הצרכים עבורם קיימת דרישת המזונות, שאז קיימת גם התחשבות במשכורת האשה בעת.. קרא עוד ←

בדרך כלל עדיף לנשים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה אך הדבר אינו נכון בכל מקרה, ויש לבחון כל מקרה לגופו. מכל מקום, הערכאה שתדון בתיק נקבעת על פי שיטת "מירוץ הסמכויות", כלומר, מי שמגיש את התביעה הראשון, קובע היכן המשפט יתנהל, בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. קרא עוד ←