האהבה לבן/בת הזוג דורשת אומץ רב, התמסרות והפקדת האני בידי האחר. ההתחייבות לקיים את האהבה לאותו אדם ולו בלבד למשך כל ימי החיים דורשת אופטימיות רבה ואמונה ביכולת של שני בני הזוג לגדול ביחד ולצלוח משברים, שהם חלק בלתי נמנע מחיי כל זוג נשוי.
האמונה, האמון וההתמסרות ל"שיגעון" הרומנטיקה, האם הם יכולים להכיל גם מבט צופה פני גירושין, ועיסוק בפנים המכוערים לפעמים, כלכליים ואחרים, של פרידה עתידית אפשרית?
בני זוג רבים חשים שהם אינם מסוגלים להסדיר את המערכת היחסים הכלכלית שלהם בטרם לנישואיהם, משום שהדבר נתפס כחוסר אמון בבן הזוג וכקפיצת יד על חשבון האדם האהוב. בטרם לקבלת ההחלטה בדבר עריכת הסכם ממון לפני הנישואין, רצוי לדעת מה הסיכוי הסטטיסטי לפירוק קשר הנישואין, חלילה, בעתיד.
כ- 26% אחוזים מן הנישואין בישראל מסתיימים בגירושין, כאשר היחס בין נישואין לגירושין, בשלושים השנים האחרונות, עלה פי שלושה.
שיעור הגירושין בארה"ב גבוה יותר מזה שבישראל, שם מחצית מהזוגות מסיימים את נישואיהם בגירושין.
ככל שהחברה פחות מודרנית ויותר מסורתית כך ערכי שימור מוסד הנישואין גוברים על מימוש הרצון להגשמה העצמית. כך גם, במדינות מפותחות יותר נשים עצמאיות יותר מבחינה כלכלית ואינן תלויות בבעליהן, ועל כן אינן כבולות בקשר נישואין אשר אינו מתאים להן. זאת ועוד, במדינות בהן קיימת רווחה כלכלית גבוהה יותר, הבעל מסוגל להחזיק משק בית לעצמו וזאת בנוסף לנטל הכבד של נשיאה במזונות ילדיו וחלוקת הרכוש המשותף.
הנתונים על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך שקיימים סיכויים פחותים לגירושין אצל בת זוג צעירה, שלה אלו נישואיה הראשונים, או אם קיימת במשפחתה היסטוריה של גירושין.
קיום ילדים משותפים ודירה משותפת לזוג נשוי, והצורך בקיום היציבות המשפחתית והכלכלית מוריד את הסיכון לגירושין. מנתונים נוספים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי השכלה אקדמאית של בני הזוג מפחיתה גם היא את הסיכוי לגירושין.
הסיבות לגירושין הינן דומות לאורך כל הדורות – בגידות, משברים כלכליים וכדומה. השוני הוא דווקא במידת הנכונות לפרק את התא המשפחתי.
ישנם הסבורים שעריכת הסכם ממון בטרם הנישואין עשויה לחזק את האמון של בן הזוג החזק יותר מבחינה כלכלית, בבן הזוג השני, וזאת משום שהחתימה על הסכם הממון מוכיחה לו שבן הזוג מעוניין בו ולא בנכסיו. כמו כן, התוויית חלוקת הרכוש העתידית במקרה של גירושין עוד בטרם הנישואין נעשית ללא המשקעים והמרירות המלווים, פעמים רבות, בהליך של גירושין.
נוכח הסיכוי הסטטיסטי לגירושין בהמשך הדרך, אם התקבלה ההחלטה אצל בני הזוג העומדים בפני נישואין לערוך הסכם ממון, הרי שתוקפו של הסכם הממון מותנה בכך שיאושר כדין בפני בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני או על ידי נוטריון עבור לנישואין. מדובר בהליך פשוט, אשר נועד לוודא שההסכם נעשה מרצון חופשי וללא לחץ, כפיה, ומתוך הבנת משמעותו.
גם כאשר קיים בין בני זוג סכסוך שנראה בלתי פתיר, כדאי לנסות לפתור את הבעיות בחיי הנישואין בטרם פניה לגירושין, ואף לפנות לטיפול זוגי מקצועי לצורך שיקום חיי הנישואין. קל וחומר במקרה בו לבני הזוג ילדים משותפים.
יחד עם זאת, חשוב לדעת כי, המחקרים שמופיעים מדי פעם בתקשורת בנוגע לנזק הנגרם לילדים במקרה של גירושין הם פעמים רבות מוגזמים, לא לגמרי מבוססים מדעית, ומתייחסים בעיקר למקרים קיצוניים. כמו באלמנטים רבים הקשורים להורות, קיימת חשיבות לדרך הצגת הגירושין לילדים. חשוב לא להציג לילדים אמביוולנטיות ורגשות אשם, אלא להבהיר להם שדרך החיים החדשה היא האופציה הטובה ביותר לכל המשפחה בנסיבות שנוצרו.
ככלל, בתי הדין הרבניים אינם יכולים לכפות על בני זוג שלום בית, אלא רק ליתן החלטה לשלום בית, שבמקרה של אי כיבודה על ידי בני הזוג, יכולה לגרור סנקציות כלכליות כאלו ואחרות.
אם בני זוג רוצים לשמר את ההבטחה שנתנו זה לזה בתחילת הנישואין כשעוד האמינו באהבה לנצח, הרי שניתן לנסח הסכם שלום בית, שיגדיר באופן ברור את הדרכים בהם כל אחד יכול לקיים את הזוגיות בצורה שתהיה מקובלת על הצד השני.
במסגרת הסכם שלום בית ניתן אף להתוות את העקרונות שיתקיימו במקרה של גירושין. רצוי להיעזר בעורך דין המתמחה בגירושין לצורך ניסוח הסכם שלום הבית, שכן, לו יש את הכלים ואת הידע לנסח הסכם באופן שיהיה לו תוקף משפטי מחייב.
